מחלת הצליאק 

מחלת צליאק

קיימות מספר תאוריות למחלת הצליאק:

1.      מחסור באנזים אשר מפרק את הגליאדין. כתוצאה מכך מצטבר גליאדין שפוגם בתאי המעי ומעורר תגובה של מע' החיסון. כתוצאה מכך מתפתחת בצקת ותת ספיגה בתאי המעי.

2.      קיים פגם בתאי האפיתל וכתוצאה מכך הגליאדין חודר את תאי המעי ומזוהה ע"י מע' החיסון כחלבון זר. כתוצאה מכך הוא מותקף ושוב נוצרת תגובה של בצקת ותת ספיגה בתאי המעי.

כתוצאה מכך, תאי המעי לא מתפקדים, כלומר הם גם לא מפרישים אנזימי עיכול וגם לא סופגים.

מתאי המעי מופרשים מגוון של אנזימי עיכול כגון לקטאז, מלטאז, פרוקטאז, סוכראז, אנטרוקינאז ועוד.

כתוצאה מכך שהנ"ל אינם מופרשים, המזון לע מתעכל ומגיע אל המעי הגס.

בגלל שתאי המעי פגומים, נוצר מצב של תת ספיגה גורפת, וגם השומן אינו נספג וכן ויטמינים ומינרלים רבים.

המזון שאינו נספג מגיע למעי הגס ושם הוא מותקף ע"י חידקי הקולון. חידקים אלו יוצרים כמויות גדולות של גזים, מתאן ומימן, שגורמים לבטן תפוחה, ולכן המחלה נקראת גם "כרסת".

המזון הלא מפורק מגיע למעי הגס, מעלה את הריכוז האוסמוטי. כתוצאה מכך המים נמשכים אל המזון ונוצרת יציאה רכה עד שלשולית.

בגלל שאבות המזון כגון חלבונים, שומנים ופחמימות אינם נספגים כהלכה, נוצר מצב של תת תזונה שמתבטא בדלדול מסת שריר, דלדול מסת שומן, ובילדים הפרעת גדילה והתפתחות.

מבחינת המינרלים, הברזל לא נספג בצורה אופטימלית וכתוצאה מכך, נוצרת אנמיה מיקרוציטית ובבדיקת דם של רמות ferritin (מאגרי הברזל) נמצא רמות ferritin נמוכות. כ"כ תהיה בעיה בספיגת ויטמין 12B וחומצה פולית, דבר שעלול ליצור אנמיה מגלובלסטית (מאקרוציטית). במקרה ונוצרת אנמיה על רק חוסר ברזל וחוסר ויטמין 12B, תופיע אנמיה נורמוציטית שבה כדורית הדם נראית בגודל תקין כאשר בעצם אנמיה זו נוצרה כתוצאה ממיקרו ומאקרו של ברזל ו-12B.

גם המגנזיום עלול לא להספג כהלכה דבר שיגרום להתכווצות שרירים בלתי מוסברת.

האבץ גם הוא עלול לא להספג, דבר שיתרום לנשירת שיער וירידה בתפקוד מע' החיסון.

גם בויטמין C עלול להווצר מחסור, דבר שיתבטא בדימומים בחניכיים.

הסידן לא נספג כהלכה משתי סיבות:

א.      כי תאי המעי פגומים;

ב.       בגלל שהשומן אינו נספג כהלכה, הוא נקשר לסידן ומונע את הספיגה שלו.

במצב התקין, הסידן נקשר לאוקסאלאטים ומונע את ספיגתם. כאשר יש מצב של תת ספיגה, הסידן נקשר לשומן והאוקסאלאטים נספגים ללא הפרעה. כתוצאה מכך, הם נוטים לשקוע במפרקים וליצור דלקת פרקים או אבנים בכליות או דלקות בנרתיק. הסידן אשר אינו נספג וכן החלבון וויטמין D שלא נספגים כהלכה עלולים ליצור אוסטאופורוזיס.

הטריפטופן נספגת ברמה נמוכה ולכן יש ירידה ביצור סרטונין, דבר שמשפיע על דכאון ועייפות.

בגלל שתאי המעי לא תקינים, רעלנים מהמזון עלולים לחדור למחזור הדם ולהשרות מיגרנות.

בנשים, בגלל איבוד מסת שומן, יש ירידה ביצור אסטרוגן, דבר שגורם לבעיות פוריות ואל-וסת. גם חוסר בויטמין 12B תורם לבעיות פוריות.

מלחי המרה שלא עוברים ספיגה חוזרת מכיון שהשומן לא נספג, מגיעים לקולון וחידקי הקולון יוצרים מהם חומרים קרצינוגנים, דבר שעלול להשרות סרטן הכבד או לימפומה.

החלבונים שמצליחים לחדור את תאי המעי עלולים לשקוע בעור וליצור תגובה אלרגית.

היום אפשר לאבחן צליאק על סמך אחד מהסיבוכים בלבד, למשל, אם יש אנמיה בלתי מוסברת, יש לבצע ברור לצליאק. האבחון של המחלה נעשה בשלוש שיטות:

?         בדיקת דם: Anti Endomysial Ab     

                     Anti Gliadin Ab

?         ביופסיה

?         שיטת האלימינציה, כלומר, להוציא גלוטן, לקטוז ושומן (הוצאת שומן בכמות גדולה) מהתפריט ולראות אם יש שיפור.

הטפול בצליאק:

1.      כלכלה נטולת גלוטן

2.      כלכלה דלת לקטוז

3.      כלכלה דלת סיבים – לזמן קצר

4.      כלכלה דלת שומן

5.      כלכלה דלת פרוקטוז

מוסיפים:

?         ויטמינים

?         מינרלים

?         פרוביוטיקה

?         אנזימי עיכול digestive enzymes לפני ארוחה

המטרה להביא את המטופל לתזונה מלאה נטולת גלוטן. הטפול אינדיוידואלי ותלוי במצב המטופל.

הערה: עד גיל שנתיים בדיקת הדם לא אמינה כי מע' החיסון עדין לא בשלה.

1. כלכלה נטולת גלוטן: כל המזונות שמכילים חיטה, שעורה, שיפון ושבולת שועל.

חיטה: להמנע מחיטה שלמה, בורגול, סולת, קמח חיטה, עוגיות, עוגות, לחם וכל המאפים על בסיס חיטה, חטיפים על בסיס חיטה כמו ביסלי, ופלים, מעדנים עם עוגיות או גרנולה, פאסטות, אבקות מרק, אבקות פודינג (מכיל עמילן), שלוה, רוטב סויה וכל מוצרי סויה המותססים כמו סופו, מיסו, טמפה.

שבולת שועל: קואקר, גרנולה, קורנפלקס, דייסות וכו'.

שיפון: מאפים על בסיס שיפון.

שעורה: גריסי פנינה, בירה, ויסקי, כל המוצרים שמכילים לתת.

עמילן: חלבון מן הצומח, יכול להכיל גלוטן.

תרופות לעתים מכילות גלוטן.

ויטמינים ומינרלים כתוספים מכילים לעתים גלוטן.

מזונות שאפשר לאכול:

דגנים: תירס, קמח תירס, קורנפלור, אורז, קמח אורז, טפיוקה, קמח טפיוקה

קמח תפו"א, קמח סויה, כוסמת, קינואה, ירקות ופירות: הכל.

בטטה, כל הקטניות

מוצרי חלב: כל המוצרים של שטראוס טובים חוץ ממוצרים עם תוספת של גרנולה או עוגיות או שוקולד.

בשרים: כל הבשר הטרי מותר. הבשר המעובד אסור לשמוש (מכיל אבקת מרק עוף, עמילן, חלבון צמחי, מונוסודיום גלוטמט).

סויה: כל מוצרי הסויה מותרים מלבד המעובדים כמו טבעול (מכיל פירורי לחם, קמח).

דגים: כולם מותרים, המעובדים אסורים.

שמן: כל השמנים מותרים חוץ משמן נבט חיטה, לרבות שמוש חיצוני – גם אסור.

אפשר להכין לחם נטול גלוטן משילוב של קמח נטול גלוטן (מסובסד): קמח אורז מלא, קמח תפו"א, קמח סויה, קמח טפיוקה, קמח תירס.

2. כלכלה דלת לקטוז: בשלב הראשון של התפריט יש להגביל לקטוז מכיון שאצל רוב חולי הצליאק יש lactase deficiency. לאחר זמן, יש להתחיל להוסיף לקטוז לתפריט בהדרגה. תחילה יש לתת מוצרי חלב דלים יחסית בלקטוז כמו קוטג', יוגורט, גבינות קשות, ולאחר מכן אפשר להוסיף בהדרגה את שאר מוצרי החלב. קיימים מטופלים שלא מצליחים להשתקם מ-lactase deficiency ולכן הם יצטרכו להשאר על כלכלה נטולת לקטוז או לקחת תוספת של לקטאז לפני ארוחה חלבית (כמו לקטזין, של חב' טעם טבע. להוסיף קפסולה או יותר לפי תכולת הלקטוז במוצר, למשל בכוס חלב להוסיף 2 קפסולות).

3. כלכלה דלת סיבים תזונתיים: בשלב הראשוני בלבד של התפריט, במידה והמטופל סובל משלשולים, יש להגביל סיבים לזמן קצר ביותר. לאחר מכן, יש להוסיף לתפריט מזונות עשירים בסיבים מכיון שהסיבים התזונתיים, במיוחד המסיסים, משמשים כחומר גלם לחידקים הפרוביוטים, ואותם חידקים מסייעים לפעילות התקינה של המעי. כמו כן, מהסיבים המסיסים נוצרות SCFA שעוזרות לשיקום מהיר יותר של תאי המעי.

4. כלכלה דלת שומן: בשלב הראשון של התפריט יש להגביל שומן וזה מכיון שהשומן הוא הקשה ביותר לעיכול. לאחר מכן, יש להוסיף שומן בהדרגה, במיוחד ממקור צמחי מסוג של חד בלתי רווי MUFA ורב בלתי רווי PUFA. יש לשים דגש על PUFA מכיון שהן עשירות בחומצות שומן חיוניות כגון לינולנית (אומגה 3) ולינולאית (אומגה 6).חומצות שומן אלו עלולות להיות בחוסר אצל חולי הצליאק וזה בשל בעיות הספיגה. המחסור בחומצות שומן הללו עלול להתבטא ביובש בעור עד קשקשת ונשירת שיער מוגברת (יובש בעור נוצר גם עקב חוסר בויטמין E).

5. כלכלה דלת פרוקטוז: הפרוקטוז, מבין כל הסוכרים, נספג בדיפוזיה מסתייעת ולכן הספיגה שלו איטית. במצב של תת ספיגה, הפרוקטוז נספג עוד לאט יותר, דבר שתורם להעלאת הריכוז האוסמוטי של המעי ולשלשול. לכן, בשלב הראשוני בלבד, יש להמעיט בצריכת הפירות והסוכר הלבן או החום ולאחר מכן, יש להעלות בהדרגה את הכמויות.

בשלבים מאוחרים יותר של הטפול, כאשר המעי החלים לגמרי, יש להגביל רק גלוטן בתפריט. מלבד הגלוטן יש לתת תזונה חופשית ומאוזנת.

מבחינת ויטמינים ומינרלים:

יש לתת תוספים של ויטמינים ומינרלים ולהתאים את התוספים לבדיקות הדם.

במידה והמטופל אנמי, ניתן לו תוספת של ברזל.

במידה ויש מחסור בחומצה פולית וויטמין 12B, נוסיף לו את הנ"ל.

במידה ויש נשירת שיער מוגברת, נוסיף לו אבץ, ברזל וחומצות שומן חיוניות.

במידה ויש אוסטאופורוזיס, נוסיף ויטמין D, סידן ומגנזיום.

במידה ויש דלקת פרקים יש להוריד אוקסאלאטים מהתפריט.

במידה וסובל ממיגרנות מורידים מזונות שמכילים טירמין – false neurotransmitter, מתפרק בכבד ע"י האנזים MAO – mono amino oxidase. נוצר בגבינה קשה, במוצרים מותססים, דגים מלוחים, שמרים, קקאו, שוקולד, חצילים. הספיגה של טירמין אינה תקינה. תרופות פסיכיאטריות וכמותרפיות מסוימות עלולות לעכב את MAO. הטירמין מגיע למוח וגורם למיגרנה וליתר לחץ דם ע"י כיווץ כלי הדם. לכן אנשים עם יל"ד מורידים להם את הטירמין מהתפריט. גם האספרטייט (ממתיק מלאכותי) גורם למיגרנה.

כמו כן נוסיף פרוביוטיקה. החידקים הפרוביוטים מסייעים לשיקום המעי. כ"כ הם מייצרים SCFA שתורמות לשיקום המעי הגס ומייצרים לקטאז, דבר שמסייע בחוסר לקטאז. הם מייצרים ויטמין K וביוטין וכן הם מונעים את השגשוג של החידקים הפתוגנים במעי ולכן הם מונעים את הייצור של הטוקסינים והחומרים הקרצינוגנים שנובעים מהחידקים הפתוגנים.

תוספת של אנזימי עיכול: בשלב הראשוני של הטפול, בגלל שתאי המעי משתטחים ולא מתפקדים, נוצרת הפרעה בהפרשת אנזימי העיכול, ולכן בשלב זה יש לתת תוספת של אנזימי עיכול לפני כל ארוחה. לאחר מכן, כאשר המעי משתקם אפשר להוריד את תוסף אנזימי העיכול.